מהי כמות הנרצחים בישראל על רקע לאומני, פוליטי ודתי? האם עיקר האלימות מגיע מהימין? מהמתנחלים? מהדתיים?
התקשורת השמאלנית מציגה תמונת מצב, לפיה האלימות בישראל קיימת בעיקר במגזר היהודי, בעיקר בצד הימני של המפה הפוליטית, בעיקר מצד מתיישבי יהודה ושומרון ובעיקר במגזר הדתי. החלטנו לחקור את העניין לעומקו. יהיו כאלה שיסכימו ויהיו כאלה שלא, אך דבר אחד ניתן לקבוע בוודאות – עם מספרים קשה להתווכח.
השתדלנו לסקור כאן את מקרי האלימות מהסוגים השונים. המשותף לכולם, שנעשה בהם רצח או ניסיון לרצח. אלימות פחותה מכך קשה למדוד, משום הנטיה הפוליטית של התקשורת השמאלנית וגופי הביטחון לסקר אלימות של תג מחיר, אך לא לסקר אלימות של אנרכיסטים מהשמאל, ולא לסקר פיגועים שלא הסתיימו ברצח, כמו מאות יידויי אבנים ובקבוקי תבערה מידי יום ביהודה ושומרון בידי ערבים נגד יהודים.
תוכן העניינים:
- על רקע לאומני - יהודים נגד ערבים (61 נרצחים)
ע"פ הערך בויקיפדיה "טרור יהודי בישראל", 61 ערבים נרצחו בידי יהודים.
חשוב להדגיש כי כמחציתם נרצחו ע"י ד"ר ברוך גולדשטיין – מפגע אחד בודד באירוע אחד.
- על רקע לאומני - ערבים נגד יהודים (מעל 4000 נרצחים)
ע"פ נתוני המוסד לביטוח לאומי מ 2021, באתר "לעד" מתועדים שמותיהם וסיפורי חייהם של 4,176 יהודים שנרצחו ע"י ערבים על רקע לאומני.
חשוב להדגיש כי ערבים רצחו יהודים על רקע לאומני עוד הרבה לפני ההתיישבות ביהודה ושומרון המכונה בשמאל "הכיבוש".
- על רקע פוליטי - אלימות מהימין (5 נרצחים + 1 במחלוקת)
ד"ר חיים ארלוזורוב – מראשי תנועת העבודה, טייל עם רעייתו בתל אביב. שני גברים עקבו אחריהם, כשלפתע, אחד מהם שלף את נשקו וירה בו. באותם הימים, התנועה הרוויזיוניסטית התנגדה נחרצות למהלכיו להעברת רכוש יהדוי מגרמניה הנאצית לישראל, ולכן האשמה הופנתה כלפיה. שניים מאנשיה הואשמו אך בהמשך זוכו. גם שני ערבים שהודו בביצוע הרצח הואשמו, אך גם אשמתם הוטלה בספק. בהמשך הוקמה ועדת חקירה, אך זהות המתנקשים נותרה בגדר תעלומה.
אלטלנה – אנשי האלטלנה השיבו לאש שנפתחה נגדם. 3 לוחמי צה"ל נהרגו. מנחם בגין חדל אותם כדי למנוע מלחמת אחים.
מאיר ולינר – ח"כ ומנהיג המפלגה הקומוניסטית, נפצע מדקירה בגבו, שביצע אברהם בן-משה, חבר תנועת החרות.
אמיל גרינצוויג – נרצח ע"י יונה אברושימי, שזרק רימון רסס לעבר הפגנת שלום עכשיו. מהרימון נפצעו גם 9 מפגינים.
ראש הממשלה – יצחק רבין – נרצח ע"י המתנקש יגאל עמיר.
- על רקע פוליטי - אלימות מהשמאל (18 נרצחים + 2 במחלוקת)
יוסף לישנסקי – מראשי ארגון ניל"י. אנשי השומר (מקימי ההגנה והפלמ"ח) החליטו להוציאו להורג ולמסור את גופתו לטורקים. הם ירו בו, אך הוא נפצע ונמלט. בהמשך נתפס בידי הערבים והוסגר לטורקים שהוציאו אותו להורג בתליה בדמשק.
ד"ר יעקב ישראל דה האן – איש העדה החרדית. השמועה אמרה שבכוונתו לפעול בלונדון לביטול הצהרת בלפור. על אף שהוא הכחיש זאת, בהגנה החליטו לחסלו. הוא נורה למוות כשיצא מבית כנסת לאחר תפילת מנחה. האירוע נחשב לרצח הפוליטי הראשון.
הסזון – ההגנה והפלמ"ח חטפו, עינו והסגירו לבריטים אנשי אצ"ל ולח"י. מי שהעזו להביע תמיכה באצ"ל ובלח"י, גורשו ממקומות עבודתם וילדיהם גורשו מבתי הספר ומגני הילדים.
ידידיה סגל – נחטף על ידי ההגנה. גופתו נמצאה בסמוך לכפר הערבי טירה. לטענת ההגנה הוא הצליח לברוח מהם ונרצח בידי תושבי טירה. לטענת האצ"ל ומשפחתו, הוא עונה ונרצח במהלך חקירתו על ידי ההגנה וגופתו הושלכה בסמוך לטירה, על מנת לטשטש ראיות.
סרן מאיר טוביאנסקי – נחשד שמסר מסמך של ההגנה לבריטים. החוקרים הפכו להיות השופטים וקיימו בית דין שדה. אחד השופטים, איסר בארי, אחר למשפט משום שהיה עסוק בהכנת כיתת יורים… לאחר שהוצא להורג התבררה חפותו. בארי נעצר כחשוד ברצח טוביאנסקי, אך נידון למאסר של יום אחד וקנס של לירה אחת. עוד באותו הלילה קיבל חנינה מהנשיא.
אלטלנה – ספינת אצ"ל שהובילה על סיפונה קרוב ל 1000 עולים, חלקם ניצולי שואה, ציוד רפואי וציוד צבאי. ראש הממשלה הזמנית – דוד בן גוריון, וכן מי שבאותה העת פיקד על כוחות הפלמ"ח נגד האלטלנה ולאחר שנים הפך בעצמו לראש הממשלה – יצחק רבין, ידעו שעל הספינה נמצא יריבם הפוליטי, שאחריהם הפך אף הוא לראש הממשלה – מנחם בגין. לאחר משא ומתן כושל לחלוקת הנשק בין הצדדים, בן גוריון ורבין הורו על פתיחה באש נגד הספינה. רבין אף זרק בעצמו רימונים לעבר אנשי האצ"ל. בחייל האוויר ובחייל הים וכן חיילים רבים על החוף סירבו לפקודות לירות על הספינה, וחלק מהם אף ניסו לחבור ולסייע לחבריהם מהאצ"ל שהיו על סיפונה. האירועים כללו מספר קרבות, בכפר ויתקין, בבית דגן ובתל אביב. במהלך הקרבות נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ונפצעו עשרות. הירי בוצע גם לעבר פצועים לאחר שקפצו למים בניסיון להימלט על נפשם. בין ההרוגים היו ניצולי שואה ונערים צעירים. ישנן עדויות של עיתונאים כי בן גוריון הכריז ש"התותח הקדוש" ראוי לעמוד בבית המקדש, וכן ישנן עדויות, שלימים, כשרבין שירת כשגריר ישראל בארה"ב, הוא התרברב בקרב הנוכחים: "דפקנו אותם על האוניה, ודפקנו אותם שוחים במים".
רחמי חברוני (א' סיוון התשנ"ט 16/05/1999) – בן 58, ניסה למנוע מאורי יערי, פעיל ישראל אחת, בן 20, לתלוש את שלטי הבחירות של הליכוד ביהוד. שוטרים שהוזעקו למקום מצאו את חברוני מוטל מחוסר הכרה ופצוע בראשו, והוא פונה במצב אנוש. המשפחה התנגדה לעשיית שימוש פוליטי מהמקרה והתקשורת החליטה לשתוק.
שמאל קיצוני – כשמדובר באלימות מהימין, התקשורת משתמשת בביטויים כמו: "התפרעויות", "נוער הגבעות", "ימין קיצוני", אך כשמדובר באלימות מהשמאל היא משתמשת בביטויים כמו: "מחאות", "הפגנות", "פעילים", "פעילי שלום", "רדיקלים" ו"אנרכיסטים". "אנרכיסטים נגד גדרות" היא אחת מתוך אותן קבוצות שמאל קיצוניות. פעיליה משתתפים יחד עם הערבים בהפגנות אלימות הכוללות השחתות רכוש, יידויי אבנים ופגיעות בחיילי צה"ל. ב 03/06/2005 איבד רב"ט מיכאל שוורצמן את עינו השמאלית במהלך יידויי אבנים בבילעין. התקשורת התיחסה לכך בביטול ופרסמה את תגובת השמאל: "צר לנו כי נער בן 19 יצטרך לסבול למשך שארית חייו מנכות שנגרמה משרותו במקום בו לא היה צריך להימצא מלכתחילה". חודש לאחר מכן, ב 03/07/2005 נהרג סמ"ר נתן יסאיס בעת מרדף אחר מיידי אבנים סמוך להר אדר. בתקשורת נטען כי הוא התייבש והידרדר לערוץ נחל.
- על רקע דתי - אלימות דתית (1 נרצח)
ניר כץ וליז טרובישי – נרצחו בירי בבית אגודת הלהט"ב בברנוער בתל אביב ב 01/08/2009. מדריך נוסף ו 9 בני נוער נפצעו. 2 מתוכם נותרו נכים לצמיתות. ההאשמות הופנו כלפי המגזר הדתי למרות שהרצח טרם פוענח.
שירה בנקי – נרצחה במצעד הגאווה ע"י ישי שליסל החרדי. הוא פצע 6 מפגינים. את הרצח ביצע לאחר שסיים לרצות 10 שנות מאסר על שפצע 3 מפגינים במצעד הגאווה 10 שנים קודם לכן.
ברית הקנאים – מחתרת שפעלה בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. באמצעות אמל"ח גנוב פגעו ברכושם של מחללי שבת ומוכרי טרפות ותכננו להטיל בכנסת פצצת עשן כמחאה על גיוס נשים לצה"ל. שניים מחבריה הגיעו לימים למשרות ציבוריות: הרב הראשי לישראל הראשון לציון – מרדכי אליהו, ח"כ – שלמה לורינץ שכיהן במשך 33 שנה מטעם אגודת ישראל ושימש יו"ר ועדת הכספים של הכנסת.
- על רקע דתי - אלימות חילונית (1 נרצח)
שר התחבורה – דוד צבי פנקס – נלחם בעד חינוך דתי לילדי העולים ונגד נסיעה בשבת. עמוס קינן – עיתונאי "הארץ", החליט ליטול את החוק לידיו. הוא שיתף בתכניתו את המשורר – חיים חפר, שהחליט לא להשתתף באופן פעיל, אך גם לא לדווח לשלטונות. קינן יצר קשר עם קצין לשעבר בשם שאלתיאל בן יאיר. כשמשפחת פנקס הסבה לשולחן ליל שבת, השליכו השניים רימון יד לדירה, שבדרך נס לא התפוצץ. במוצאי שבת חזרו השניים והטמינו בביתו פצצה. כשניסו להימלט נתפסו והיא התפוצצה. הם הכחישו כל קשר ושוחררו. אשתו של קינן וכן איש השמאל הקיצוני אורי אבנרי סיפרו כי קינן הודה בפניהם שעשה זאת. חודשיים לאחר מכן נפטר פנקס מהתקף לב.
מקורות:
צילום האלטלנה עולה בלהבות: http://pro.magnumphotos.com ,Robert Capa
טרור ערבי:
נרצחים עד שנת 2016: מהעליה הראשונה 4117, מקום המדינה 2576:
http://btl.gov.il/About/news/Pages/ArchiveFolder/2016/NewsZikaron2016.aspx
נרצחים עד שנת 2015: מהעליה הראשונה 4079, מקום המדינה 2538:
http://btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2017/EivaNetunim.aspx
נרצחים עד שנת 2013: מהעליה הראשונה 4034, מקום המדינה 2493:
http://btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2018/zikaron2013etonut.aspx
נרצחים עד שנת 2012: מהעליה הראשונה 4015, מקום המדינה 2477:
http://btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2017/aiva%202012.aspx
נרצחים עד שנת 2011: מהעליה הראשונה 3993, מקום המדינה 2443:
http://btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2017/tiva.aspx
נרצחים עד שנת 2010: מהעליה הראשונה 3971, מקום המדינה 2431:
http://btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2017/yomZikaro2010.aspx
נרצחים עד שנת 2008 מהעליה הראשונה 3933, מקום המדינה 1634:
http://btl.gov.il/About/newspapers/Pages/ArchiveFolder/2016/NewEiva2008.aspx