הסיפור של יונתן פולארד הוא חלק מתקומתה של מדינת ישראל. מעבר לכך שאולי ביום מן הימים יכתב כמותחן משובח ומרתק על האיש שמסר עצמו למען מדינת ישראל וסיפק מידע מהותי לביטחונה, מדובר פה בסיפור הנוגע לכולנו. מדינת ישראל לא תמיד דואגת כפי שצריך למי שאותם היא שולחת לבצע משימות, בין אם זה לשדה הקרב מול מחבלים בשטח אויב, ובין אם זה לאיסוף מידע מודיעיני במדינה עוינת. במקרה של פולארד, למרות שנשלח למדינה הידידותית ביותר לישראל, אנחנו נוכחים לדעת שמדינת ישראל דוקא עוד יותר חוששת לבוא ולסייע למי שנלחם עבורה.
לפני מספר ימים, חגגו בני הזוג יונתן ואסתר פולארד שנה לעלייתם ארצה, לאחר 30 שנות מאסר בהן ישב יונתן בכלא בארה"ב באשמת ריגול למען ישראל ועוד 5 שנים בהן נאסר עליו לעלות לישראל. את האירוע החליטו לציין בסיור מרגש, בהנחייתו של אברהם לוין, לשעבר תושב הישוב קידה בשומרון, המתגורר מזה כ 15 שנה ברמת הגולן. כמי שמשתייך כיום לקבוצה החוקרת את אתגרי הביטחון על גבול הצפון, מספר לוין: "המחקר שלנו מתעסק בגבול סוריה ולבנון. אנחנו עוקבים אחרי אתרי החדשות והרשתות החברתיות ששם, מוציאים דו"חות מקיפים ומקצועיים, גם ברמה צבאית. באיזה אמל"ח נעשה שם שימוש, מה מתרחש בפוליטיקה, ועד רמת האיך הם חגגו את הכריסטמס".

סיור של ארגון שורת הדין, עם יונתן ואסתר פולארד, בהדרכת אברהם לוין
📷 צילום: אור היקרי – שורת הדין

יונתן ואסתר פולארד עם המדריך אברהם לוין
📷 צילום: אור היקרי – שורת הדין
מהם מקורות המידע שלכם?
"הכל נעשה מ open source. אין לנו טכנולוגיה ייחודית, אלא אנחנו עוקבים אחר כל מה שמתרחש. כל המחקר הוא חינוכי ולא מונע מפוזיציה".
איך מודיעים לך על הביקור של פולארד ומהי הרגשתך?
"אור היקרי, מארגון 'שורת הדין', התקשר אלי ועדכן אותי שהולכת להגיע קבוצה עם אישיות חשובה מאוד. הסיור נקבע ל 30 בדצמבר, יום השנה הלועזי לעלייתם ארצה של בני הזוג. בדרך כלל העבודה שוחקת, ואני כבר די רגיל לאנשים חשובים שמגיעים אלינו, כי זה די טבעי. מדובר בחבל ארץ שהעולם הפוליטי מתעניין בו. אנחנו עושים סיורים מיוחדים על הגבול החל מקבוצות כמו 'תגלית', 'מסע' ועד עיתונאים מפורסמים, חברי קונגרס ופרלמנט. אבל הפעם זו היתה חוויה יוצאת דופן. אחרי 3 שעות שסיימתי את הדרכת הסיור עם פולארד, הלב שלי עדיין דפק מרוב התרגשות בעקבות המפגש והשיח המרתק".
איפה התקיים הסיור?
"לקחנו את יונתן ואסתר לביקור בבניין ששימש כמטה של המפקדה הסורית לפני מלחמת ששת הימים. האתר הזה מהווה נקודה משמעותית במהלך שליחותו של המרגל אלי כהן. אנחנו יודעים שכשריגל בסוריה למען ישראל, היה שם פעמיים. פעם אחת בתחילת דרכו כדי לקבל מהסורים אישורי מעבר, ופעם שניה בסוף דרכו, כחלק מהשחזורים שנאלץ לעשות בפני הסורים לאחר שנתפס. כיום משמש המקום כאנדרטה לזכרו של אלי כהן. הוא פתוח לציבור הרחב והפך לאתר עליה לרגל עבור ישראלים ותיירים. על אף הקרבה לגבול, ניתן להגיע אליו באמצעות רכב פרטי".
יונתן פולארד כמו אלי כהן, שילם מחיר כבד על ההקרבה והריגול למען ישראל. כהן נשלח פעם נוספת מישראל לסוריה למרות שביקש להימנע מכך כי הרגיש שהסורים עלו על עקבותיו, פולארד נכנס לשגרירות ישראל כדי לקבל מחסה והוסגר. שניהם ריגלו למען מדינת ישראל שהפקירה אותם. למה בחר פולארד לבקר דוקא באתר הזה? זה לא הציף אותו בזיכרונות קשים?
המפגש במקום הזה, היווה חיבור בין שני גיבורים שמסרו עצמם למען מדינת ישראל. לא רק את יונתן יצא לי להדריך, אלא בעבר הדרכתי גם את אחיו של אלי כהן. אחיו של אלי סיפר כי אלי הבין שהמצב שלו מסוכן אבל בישראל ביקשו ממנו להמשיך עוד קצת. גם פולארד הגיע לאותו המצב. הוא ידע שהמידע קריטי לביטחון ישראל, אבל הבין שהולכים לתפוס אותו, אז יונתן שאל את מי שהיה בקשר איתו בישראל: 'אתה מבין את המשמעות' והוא השיב לו 'כן'. זה היה הדו"ח האחרון שיונתן הצליח להגיש.

יונתן פולארד עם אברהם לוין, בבניין ששימש כמטה המפקדה הסורית
📷 צילום: אור היקרי – שורת הדין

יונתן ואסתר פולארד עם המדריך אברהם לוין. על הקיר תמונתו של אלי כהן
📷 צילום: אור היקרי – שורת הדין
שניהם ידעו שהמעגל הולך להיסגר עליהם והמשיכו לפעול, כי הם הבינו שהשליחות החשובה שלהם טרם הסתיימה. לא רק שפולארד מודע היום לסיפור של מדינת ישראל מול אלי כהן, הוא היה מודע גם לפני שנפס, ובכל זאת בחר להמשיך לסכן את עצמו ולרגל למען בטחונה של ישראל. במהלך הסיור, פולארד סיפר לי, שכשנשלח לרגל, המפעיל שלו מטעם המוסד, רפי איתן, העניק לו את הכינוי "דני כהן". הוא פנה אל רפי ושאל: 'מה, עוד פעם כהן?'. פולארד היה מודע לגמרי לסכנות אליהן הוא נכנס ובכל זאת בחר לעשות זאת, כי דאג לביטחון ישראל לפני הדאגות לגורלו האישי".
איך התרשמת ממצבם של בני הזוג פולארד?
"הייתה אווירה טובה מאוד בסיור. יונתן ממש שמח, ברמה הפשוטה. במשך הסיור הוא קיבל את כולם בחיוך. כל רגע מישהו עוצר אותו לסלפי והוא נענה בשמחה. שאלתי אותו: 'איך אתה מרגיש עם זה?' הוא השיב בחיוך שכאיש מודיעין אתה לא רגיל להצטלם, ואז אסתר הבהירה שבזכות שכולם בישראל הכירו אותו, לבסוף הופעל לחץ, ולכן כיום הם פה, ולכן הוא מצטלם עם כל מי שמבקש.
מבחינת קו המחשבה של יונתן, גם כיום הוא מבריק, והוא מפוקס לחלוטין. אם מישהו חשב אולי שפולארד כיום איש זקן או מבולבל, המתקרב לגיל 70, זה ממש לא הסיפור. הוא מתמצא מאוד בעניינים של כל מה שקורה במזרח התיכון. זה לא שהוא יודע רק מה היה אז, לפני שנכנס לכלא, אלא שהוא יודע גם מה מתרחש כיום. כמדריך ותיק ומנוסה, בדרך כלל אני מרגיש עד כמה אני מחדש בסיורים, אפילו לחוקרים גדולים ואנשי אקדמיה. אצל פולארד נראה היה לי שלא חידשתי לו כלום…
למרות שפולארד בקיא מאוד בנבחי המזרח התיכון והמצב בארץ, הוא אינו מתחשבן על העבר. להפך, הוא נשאר פטריוט שמדינת ישראל לנגד עיניו. מאוד חשוב לו בטחון המדינה, והוא חי את זה. הוא לא מתעסק במי עשה לו ככה או ככה. הוא מתייחס לסיפור הפוליטי כמשהו שמאחוריו. מדינת ישראל מבחינתו, היא מדינת ישראל כערך שאותו הוא תמיד ראה לנגד עיניו".

פולארד בסיור. פטריוט, שמח ברמה הפשוטה של לחיות בארץ ישראל
📷 צילום: אור היקרי – שורת הדין
איך הסתיים המפגש?
"בתום הסיור אנחנו מתיישבים כל הקבוצה לאכול במסעדה, בערך 10 אנשים, ומתפתחת לה שיחה על הקורונה. שואלים כל אחד: 'לו יכול להיות במקום אחר, איפה היית רוצה להיות עכשיו?' מישהו משיב: 'תאילנד', מישהו אחר: 'על מטוס', מישהו נוסף: 'בכותל', ואז הגיע תורו של יונתן פולארד שהשיב בפשוט: "כאן, בארץ ישראל".